אחרי אובדן פתאומי, יש רצון טבעי לברוח ולהסתגר. אבל אחרי תקופה של הסתגרות אנחנו מחפשות דרך “לחזור לשגרה”.
רובינו למדנו שכדי לחזור לשגרה אנחנו חייבות לעטות מסיכה-“להיות חזקות” ולנעול את הכאב או לשים אותו מאחורינו.
אבל לעטות מסיכה רוב היום, זה דבר מאוד מעייף.

הטריגרים בכל מקום: פרסומות למוצרי תינוקות, מודעות מקופ”ח עם איחולי מזל טוב, שאלות של הסביבה ובעיקר המבטים לכיוון הבטן הריקה שלך.
בסוף כל יום הוא מאבק שבסופו את חוזרת מרוקנת הביתה, ורק מחכה להוריד את המסיכה.
פתגם טיבטי אומר ” שכאשר אין מקום להעמדת פנים, ניתן להתקרב לאמת”. יש דרך אחרת “לחזור לשגרה”, היא תפגיש אותך מחדש עם הכאב אבל תאפשר לך ללמוד איך את יכולה להתנהל בתוכו.

בתאריך 21/3/23 עליתי ללייב בנושא, יחד עם עינת יהודה (שמלווה נשים אחרי אובדן אם) שתוכלי לצפות בו באינסטגרם שלי.
אז מה את אומרת…הגיע הזמן להוריד את המסיכה?