הרופא האחראי נכנס לחדר והעיר אותי מתרדמת הסם. ארבע שעות לפני כן הזריקו לי אפידורל.

אין צורך לתת לה עוד לסבול, הוא הסביר למתמחים בלחישה. קודם ניתן לה אפידורל, ורק כמה זמן אחרי זה נתחיל עם פיטוצין כדי לזרז את הלידה.

הוא מוודא שאני איתו ולאט לאט תחושה חמימה ממלאה את גופי, כמו צמר גפן מתוק שמתפשט בכל האיברים. אני נרדמת מותשת מלילות בלי שינה.

“זאת הפעם הראשונה שלי עם סמים” אני מנסה להתלוצץ עם הרופא כשהוא נכנס שוב לחדר ומעיר אותי. פרצופו חתום.

“חדר הלידה התפנה, נעלה אותך לשם עוד מעט, בינתיים תכירי את המיילדת שלך. היא התנדבה ללידה שלך במיוחד” הוא אומר לי.

ממש VIP אני חושבת ומגלגלת עיניים בדימיון.

מבטי מופנה אל הדלת, סקרנית לפגוש את המיילדת שהתנדבה ליילד לידה שקטה.