איך לשאת את האהבה שנשארה אחרי המוות בתוך החיים?

אחרי לידה שקטה, כולם מצפים מאיתנו "להמשיך הלאה". אבל מה אם חלק מהריפוי הוא דווקא לא להיפרד באמת?

נשים רבות סיפרו שהן עדיין מדברות עם התינוק שלהן, מחפשות סימנים, מרגישות קשר שלא הסתיים  ובמקביל חוששות לשתף בכך, כדי שלא יחשבו שהן "לא שחררו".

רציתי להביא לקהילה קול שיאפשר לדבר על הקשר הזה בלי להתנצל. קול שייתן מקום לאהבה שנשארת גם אחרי המוות, ויציע דרכים עדינות להמשיך לשאת אותה בתוך החיים.

על המרצה:

נועה בן פורת היא מלווה רוחנית המתמחה באובדני הריון ולידה שקטה, מדריכת מדיטציה וסאונד הילינג, מחברת ומאיירת הספר "יש לי אחות בשמיים" ומגישת הפודקאסט "שלום בלון אדום".

בשנת 2007 איבדה את בתה הבכורה, שירה, כשהייתה בת שלוש שנים וחודשיים. מתוך האובדן האישי שלה היא מלווה כיום משפחות רבות, ומציעה דרך עדינה לחיבור בין אבל, רוח, אהבה והמשך החיים.

5  תובנות מרכזיות שעלו במפגש

1. אי אפשר לדלג על הכאב בדרך לצמיחה

אנחנו חיות בעולם שממהר לדבר על צמיחה מתוך משבר, אבל נועה הזכירה לנו שצמיחה אמיתית מתחילה דווקא מהסכמה לפגוש את הכאב.

כפי שכתבה פרנסיס וולר:

"היכן שיש צער, יש אדמה קדושה."

2. פרידה אינה ניתוק

אפשר להמשיך לחיות חיים מלאים, ובו בזמן להמשיך להיות בקשר עם מי שאיבדנו.

הקשר משתנה.
הוא אינו תלוי עוד בנוכחות הפיזית, אלא מקבל צורות אחרות; בזיכרון, בטבע, בחלומות, בסימנים, בטקסים ובאהבה.

3.לפרידה יש ארבעה שערים

נועה תיארה ארבעה מרכיבים שיכולים לסייע בתהליך הפרידה:

• אהבה -להכיר בכך שהקשר אינו מסתיים.
• שלום -לשחרר אחיזה ולאחל לנשמה המשך דרך טובה.
• סליחה- לעצמנו, לאחרים, למה שקרה.
• תודה -להוקיר את מה שכן היה ונשאר.

4. טקסים עוזרים לנו להפרד גם ללא מילים

לא חייבים טקס רשמי:

• כתיבת מכתב
• תפילה
• יצירה
• הדלקת נר
• קבורה סמלית של מזכרת באדמה
• שיחה עם התינוק
• מדיטציה
• בקשת סימנים

הטקס אינו משנה את מה שקרה.
הוא משנה את האופן שבו אנחנו מחזיקות אותו בתודעה.

5.אין דרך אחת נכונה להתאבל

כל אחת מוצאת את השפה שלה.

יש מי שפוגשת את האובדן דרך הטבע.
יש מי שבאמנות.
יש מי שבטקס.
יש מי שבחלומות.
ויש מי שפשוט מדברת אליו בלב.

החופש למצוא את הדרך האישית הוא חלק מהריפוי.

מה נשאר עם הקהילה אחרי המפגש?

נשים רבות כתבו שזו הייתה הפעם הראשונה שמישהו נתן לגיטימציה מלאה לקשר שהן ממשיכות להרגיש עם התינוק שלהן.

הן סיפרו על תחושת הקלה כששמעו שהאהבה לא חייבת להסתיים, על משמעותם של טקסי הפרידה, על הסימנים שהן מרגישות, ועל ההבנה שאין דרך אחת "נכונה" להתאבל.

אחת המשתתפות כתבה:

"הילד אולי לא כאן, אבל הקשר שלנו חי."

ואחרת סיכמה במילים פשוטות:

"הרגשתי שזו השפה שחיפשתי."

הצטרפי לקהילת 8 דקות

אחת לשבועיים אנחנו נפגשות עם נשות ואנשי מקצוע, מדברות על כל מה שנשאר בדרך כלל בלי מילים, ויוצרות יחד מקום שבו לא צריך להסביר את הכאב – כי כולנו כבר מכירות אותו.

קהילת 8 דקות היא מרחב לנשים שחוו לידה שקטה או אובדן תינוק רך, בכל שלב מאז האובדן.

גם אם האובדן קרה לפני שנים, את מוזמנת להצטרף אלינו.

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ מכאן:https://chat.whatsapp.com/EE7QReIvksJCrtktUmkRBK

לאתר הבית של נועה בן פורת מכאן:https://noa-be.co.il/