"מה אני לא איבדתי ילד?" שואל בכאב משה זרצקי
היום בצהריים צפיתי בראיון המרגש של אורית נבון עם משה זרצקי. איש אמיץ שבחר לשתף את החוויה שלו בתוך האובדן הנורא הזה שנקרא לידה שקטה. בתוך הראיון החשוף והכואב הזה הוא מדבר על חווית האובדן ברובד אחד וחווית השקיפות ברובד נוסף.
אני התומך, אני המלווה, אני האחראי, אני חסר האונים מול הסיטואציה (כי האישה שלי סובלת)- אבל מה איתי? מה עם הכאב שלי? איפה אני יכול לבטא אותו?
חלק ניכר מהשיחות שלי בשנה האחרונה, היו עם גברים שהתקשרו להתייעץ לגבי הנשים שלהן.
כשאני שואלת אותם איך הם?
כמעט תמיד יש שתיקה מופתעת ואיזה בלבול.
כתבתי בעבר, שהדרך הטובה ביותר לשכנע מישהי לגשת לטיפול היא לקחת חלק בטיפול כזה בעצמך ועוד אכתוב בנושא החוויה הגברית בהמשך אבל בינתיים אם יש כאן גברים שחוו לידה שקטה תדעו שגם אתם מוזמנים למרחב.
