"הפלה זה לא משחק ילדים"

אחרי חודשיים חזרתי לעבודה. מספיק עם האבל הזה, חלאס, צריך לחזור לחיות! הצהרתי מול עצמי במראה. הבטן שלי לא השתכנעה. "סתמי!!!" צעקתי עליה ולקחתי את המפתחות לרכב ונסעתי לאשדוד שם עבדתי.

אם לומר את האמת היום בעבודה היה עובר לי בכיף יחסית (לפחות אחרי הימים הראשונים) אבל אז הייתי צריכה לחזור הביתה. נסיעה עמוסת פקקים בדרך חזרה לתל אביב, ששיאה היה פקק מזדחל ברחוב המסגר.

כמעט כל יום מצאתי את עצמי כלואה בין אוטובוסים שנשאו את השלט "הפלה זה לא משחק ילדים".

"הפלה זה לא משחק ילדים" צועק על השלט מימין

"הפלה זה לא משחק ילדים" צועק עליי השלט משמאל

"הפלה זה לא משחק ילדים" צועק עליי השלט שמודבק מאחורי האוטובוס

הפלה זה באמת לא משחק ילדים!!! אני נחנקת. מסך של דמעות מזגג לי את הראייה.

ולידה שקטה היא לא הפלה אני חושבת.

כוס אומו על החיים האלה, רק תתנו לי להגיע הביתה בשלום.

לקריאה נוספת

מפגש 6 מיזם 8 דקות | רק להאמין בלי לדעת

למה בחרנו לדבר דווקא על הנושא הזה? אחד הדברים המשותפים כמעט לכל מי שחוותה לידה שקטה הוא ההתמודדות עם...

מפגש 5 מיזם 8 דקות | עיבוד הסיפור שלנו – מה הסיפור שלך?

למה לדבר דווקא על זה? אחרי לידה שקטה, מגיע שלב שבו אנחנו מתחילות לפגוש אנשים חדשים. מקום עבודה...

מפגש 4 מיזם 8 דקות | כתיבה אינטואיטיבית ככלי לריפוי

למה דווקא הנושא הזה? אחד הדברים שאנחנו מגלות שוב ושוב אחרי אובדן, הוא שלא תמיד יש מילים. יש תחושות...